איך כותבים תשובת בגרות?
פתיחה
הפתיחה שלמדת מתאימה לשאלות רבות על הירשל והחברה.
הרומן "סיפור פשוט" לש"י עגנון אינו פשוט כלל, וניתן לנתח אותו כרומן רומנטי, פסיכולוגי ואף חברתי. הרומן מציג מאבק בין רצונותיו של היחיד לבין המוסכמות של החברה שבה הוא חי, מאבק המשפיע על חייו של הירשל, הדמות המרכזית ברומן.
בתשובתי אסביר ואדגים...
את המשך המשפט מתאימים לשאלה.
אם השאלה עוסקת ברקע המשפחתי והחברתי, אפשר לכתוב:
בתשובתי אסביר ואדגים כיצד הרקע המשפחתי והחברתי של הירשל משפיע על פעולותיו.
אם השאלה עוסקת בשינוי בדמות, אפשר לכתוב:
בתשובתי אסביר ואדגים כיצד הירשל משתנה לאורך הרומן ומהם הגורמים לשינוי.
אם השאלה עוסקת בעיקר בדמות אחרת או בנושא אחר, כדאי להתאים גם את האמירה הכללית בפתיחה.
גוף
בגוף התשובה צריך להתייחס לכל חלקי השאלה. בהתאם למה שנשאל, מאפיינים את הדמויות הרלוונטיות, מסבירים את הקשרים ביניהן ומתארים אירועים מהעלילה.
לא מספיק רק לציין תכונה או אירוע. צריך להסביר מה הם מלמדים ואיך הם עוזרים לענות על השאלה. אפשר לארגן את התשובה לפי סדר האירועים, כמו בדוגמה של המורה, אבל לבחור את הפרטים שקשורים לשאלה ולא לספר מחדש את כל העלילה.
דרך שיכולה לעזור בבניית פסקה היא לשלב רעיון, דוגמה והסבר. הסדר לא חייב להיות זהה בכל פסקה, ולפעמים צריך יותר מדוגמה אחת.
לדוגמה, בשאלה על השפעת המשפחה על הירשל:
צירל היא אמו של הירשל והדמות החזקה במשפחה. היא מקבלת עבורו החלטות חשובות, למשל כשהיא מוציאה אותו מלימודי התורה ומכניסה אותו לעבוד בחנות. הירשל, שחונך לציית להוריו, אינו מתנגד להחלטתה. כך אפשר לראות שהתלות שלו באמו משפיעה על מסלול חייו.
אם השאלה מבקשת להתייחס לאמצעי עיצוב, יש לשלב אמצעי מתאים, כמו מוטיב, סמל או כותרת. אפשר לשלב אותו גם בשאלות אחרות כשהוא עוזר לתשובה. חשוב להסביר איך הוא קשור לנושא השאלה, ולא רק לציין את שמו.
למשל, בשאלה על מצוקתו של הירשל:
היער מסמל מקום שמחוץ לחברה ולכלליה. הירשל מגיע אליו בשיא מצוקתו, ואפשר לפרש זאת כניסיון להשתחרר מהלחץ החברתי ומהחיים שאחרים בחרו עבורו.
משפטים שיכולים לעזור:
- דבר זה בא לידי ביטוי כאשר...
- התנהגות זו מראה כי...
- כך אפשר לראות ש...
- סמל זה מדגיש את...
- מכאן אפשר להבין ש...
בסיום הגוף, בדוק: האם עניתי על כל חלקי השאלה? האם הסברתי את הדוגמאות, או שרק תיארתי מה קרה?
סיכום
בסיכום עונים שוב על השאלה בקצרה ומציגים מסקנה. לא מוסיפים אירוע חדש.
לדוגמה, בשאלה על השפעת המשפחה והחברה:
לסיכום, משפחתו של הירשל והחברה שבה הוא חי משפיעות על החלטותיו. הירשל מתקשה להתנגד לאמו ולפעול לפי רצונותיו. דרך דמותו עגנון מציג את המחיר שאדם עלול לשלם כשהוא מוותר על רצונו כדי להתאים את עצמו לציפיות הסביבה.
במבחן כדאי לעשות הזחה בתחילת כל פסקה. כתוב משפטים ברורים ושים נקודה כשאתה מסיים רעיון.
הדמויות והקשרים ביניהן
משפחת הורביץ
הירשל הורביץ
הירשל הוא בנם היחיד של צירל וברוך מאיר הורביץ. משפחתו היא משפחת סוחרים עשירה מהעיירה שיבוש. הוא מתאהב בבלומה, אך מתחתן עם מינה.
הירשל חכם, רגיש, אוהב לקרוא ספרים ובעל ידע רחב. לצד זאת הוא פסיבי וצייתן. הוא מתקשה להתנגד להוריו ולפעול לפי רצונותיו. לכן קיים פער בין מה שהוא רוצה לבין מה שהוא עושה בפועל.
נראה שאתה מתכוון ל־פסיבי: הירשל מתקשה לפעול לפי רצונותיו ולהתנגד להחלטות של אמו.
צירל הורביץ
צירל היא אמו של הירשל ואשתו של ברוך מאיר. היא בתו של שמעון הירש קלינגר ואחותו של הדוד שנחשב משוגע.
היא אישה חזקה ושולטת, שמקבלת החלטות חשובות עבור הירשל. היא מוציאה אותו מלימודי התורה ומכניסה אותו לעבוד בחנות המשפחתית. בהמשך היא בוחרת לשדך אותו למינה.
צירל מייחסת חשיבות רבה לכסף ולמעמד בבחירת בן זוג. היא מייצגת במידה רבה את הערכים של החברה בשיבוש.
אפשר לקשר את שמה למילה "ציר", משום שהיא מרכז הבית וסביבה מתנהלים הדברים.
ברוך מאיר הורביץ
ברוך מאיר הוא אביו של הירשל ובעלה של צירל. בעבר עבד בחנות של אביה של צירל.
הוא היה אמור להינשא למירל, אמה של בלומה, אך ויתר עליה והתחתן עם צירל, שבאה ממשפחה עשירה.
הוא מתואר כאדם נוח, שאוהב את בנו ומתייחס לבלומה בכבוד. הוא נוטה לוותר על דעתו, וצירל היא הדמות החזקה יותר במשפחה.
הדוד המשוגע
הדוד הוא אחיה של צירל ודודו של הירשל. הוא נהג לברוח ליער ולהיזון מעשבים.
הירשל חושב עליו ומשער שאולי הוא העמיד פני משוגע כדי שלא ישיאו אותו לאישה שאינו אוהב.
לפי הסיפור המשפחתי קיימת במשפחת צירל קללה ישנה, שלפיה בכל דור יהיה אדם משוגע. לפי החומר שלך, אפשר להסביר את השיגעון של הירשל גם על רקע הקללה וגם כביטוי למצוקתו ולרצון שלו למרוד בחברה.
בלומה ומשפחתה
בלומה נאכט
בלומה היא בתם של מירל וחיים נאכט וקרובת משפחה של משפחת הורביץ. לאחר מות הוריה היא עוברת לשיבוש ועובדת כמשרתת בבית הוריו של הירשל.
היא אינה מקבלת שכר. צירל מבטיחה לדאוג לה לשידוך ולנדוניה כשתתחתן.
בלומה אוהבת לקרוא, כמו הירשל. הוא מתאהב בה, אך צירל אינה בוחרת בה כשידוך לבנה. לאחר שנודע לבלומה על השידוך למינה, היא עוזבת ועוברת לעבוד בבית משפחת מזל. היא אינה נענית למחזריה ואינה נישאת במהלך הרומן.
לפי החומר שלך, בלומה עצמאית יותר מהירשל. העוני והמעמד שלה מגבילים אותה, אך היא שומרת על חירות פנימית ואינה נישאת רק מפני שכך מצופה ממנה.
חיים נאכט
חיים הוא אביה של בלומה ובעלה של מירל. הוא היה מורה ולימד את בלומה לקרוא ולכתוב. הוא התקשה לפרנס את משפחתו ומת בצער.
מירל
מירל היא אמה של בלומה ואשתו של חיים נאכט. בעבר היא הייתה אמורה להינשא לברוך מאיר, אך הוא נישא לצירל. מירל מתה ממחלה.
מינה ומשפחתה
מינה צמליך
מינה היא בתם של גדליה וברטה צמליך ואשתו של הירשל. היא בת למשפחה מבוססת, מתוארת כיפה ולבושה לפי האופנה, ולמדה בפנסיון.
מינה מקבלת את השידוך להירשל ואינה מתנגדת לרצון הוריה. בתחילת נישואיהם הירשל מרוחק ממנה, אך בהמשך הוא מתקרב אליה. היא אמו של משולם ושל בן נוסף.
גדליה וברטה צמליך
גדליה וברטה הם הוריה של מינה. הם משפחה מבוססת, ולכן מינה נחשבת בעיני צירל שידוך מתאים מבחינה כלכלית וחברתית. ברטה היא חמותו של הירשל.
משולם
משולם הוא בנם הראשון של הירשל ומינה. הוא נולד בזמן שהירשל נמצא בבית המרפא. בהמשך הוא עובר לגור אצל סבו וסבתו, גדליה וברטה.
דמויות נוספות
יונה טויבר הוא השדכן שאליו פונה צירל כדי לשדך את הירשל למינה.
דוקטור לנגזם הוא הרופא שמטפל בהירשל לאחר שמצבו הנפשי מידרדר. הוא מתייחס אליו בכבוד ובסבלנות, משוחח ומטייל איתו ומביא לו ספרים. בעקבות הטיפול מצבו של הירשל משתפר והוא חוזר לחיי שגרה.
עקביה ותרצה מזל הם בני הזוג שבביתם בלומה עובדת לאחר שעזבה את בית הורביץ. הירשל מגיע לאזור ביתם בתקווה לראות אותה.
גיצל שטיין עובד בחנות של משפחת הורביץ. הוא רוצה לשאת את בלומה לאישה, אך היא מסרבת.
הרקע המשפחתי
הקללה המשפחתית קשורה לדוד שנחשב משוגע. נישואי צירל וברוך מאיר ממחישים את חשיבות הכסף בבחירת בני זוג כבר בדור ההורים. אלה חלק מהרקע להבנת חייו של הירשל, ולא הוכחה יחידה לסיבת שיגעונו.
מינה ובלומה
מינה מקבלת את שידוך הוריה. לפי דף המורה, בלומה שומרת על עצמאותה הפנימית ואינה נישאת רק משום שכך מצופה ממנה. שתיהן מושפעות מהחברה, אך מגיבות לה בדרכים שונות.
העלילה
כדאי לזכור את סדר האירועים:
אהבה, שידוך, נישואים, מצוקה, שיגעון, טיפול וחזרה לשגרה.
- הירשל מתאהב בבלומה, המשרתת הענייה בבית הוריו.
- צירל בוחרת לשדך אותו למינה העשירה. הירשל אינו מתנגד.
- הירשל מתחתן עם מינה, אך ממשיך לחשוב על בלומה.
- מצבו מידרדר והוא סובל מנדודי שינה, מכאבי ראש, מחוסר תיאבון ומבלבול.
- הוא מגיע ליער בשיא מצוקתו והשיגעון שלו מתפרץ.
- הוריו לוקחים אותו לטיפול אצל דוקטור לנגזם.
- הירשל חוזר הביתה ולעבודה, ובהמשך מתקרב למינה. הוא עדיין חושב לפעמים על בלומה.
אל תכתוב שהירשל החליט להשתגע. לפי החומר, מצבו מידרדר בהדרגה. אפשר לפרש את השיגעון שלו גם כביטוי למחאה נגד החברה.
ארבעת שלבי חייו של הירשל
נעורים ואירוסים ונישואים, שיגעון, ריפוי, וחזרה לחיי שגרה. בכל שלב כדאי להסביר מה משתנה ומה גורם לשינוי.
סיום הרומן
ליד עריסת בנם השני מינה חושבת על משולם, שחי אצל הוריה. הירשל אומר שאי אפשר לחלק אהבה בין שניים, ומינה אומרת שאהבה יכולה לגדול. השיחה מבליטה את ההבדל בין תפיסותיהם על אהבה.
המוטיבים והסמלים
מוטיב הוא דבר שחוזר ביצירה ועוזר לבטא רעיון. סמל הוא דבר שמייצג משמעות רחבה יותר. לפעמים דבר מסוים יכול לתפקד גם כמוטיב וגם כסמל.
אלה המוטיבים והסמלים שעלו בתמונות ובתקציר ששלחת. לא קיבלתי דף מסודר של כל המוטיבים, ולכן אני לא יכול להבטיח שזו הרשימה המלאה שהמורה דורשת.
השיגעון
הדוד של הירשל נחשב משוגע, ובהמשך גם הירשל מגיע לשיגעון.
השיגעון מתקשר למצוקה של הירשל, לפער בין רצונו לבין חייו ולקללה המשפחתית. לפי הפרשנות שבחומר שלך, הוא מבטא גם מעין מחאה נגד החברה.
היער
הדוד נהג לברוח ליער, וגם הירשל מגיע אליו בשיא מצוקתו.
היער מסמל מקום שמחוץ לחברה ולכלליה. לכן אפשר לפרש את ההגעה אליו כניסיון להשתחרר מהמוסכמות ומהלחץ החברתי.
הדלת הנעולה
לאחר מסיבת האירוסים משפחת הורביץ מוצאת את ביתה נעול. בהמשך בלומה בורחת מהירשל וסוגרת בפניו את הדלת.
הדלת מתקשרת לחסימה, לריחוק ולהחמצה. הדלת שבלומה סוגרת מדגישה את המרחק בינה לבין הירשל ואת חוסר היכולת שלו לממש את אהבתו.
האוכל
האוכל מופיע בארוחות ובסעודות, וצירל מזוהה עם אוכל ועם חומריות.
הוא מתקשר לחשיבות שהמשפחה והחברה נותנות לחומר, לרכוש ולסיפוק צרכים גופניים.
התרנגול
קריאת התרנגול מפריעה להירשל לישון. בשיא השיגעון הוא קורא שלא ישחטו אותו משום שאינו תרנגול.
התרנגול קשור להפרעות השינה, למצוקה ולהידרדרות במצבו הנפשי של הירשל.
הנגן העיוור
דוקטור לנגזם מספר להירשל על נגנים עיוורים. לקראת הסוף הירשל פוגש נגן עיוור ונותן לו מטבע.
לפי הפרשנות שבדף שלך, המפגש והמטבע מסמלים את ההשלמה של הירשל עם החברה ועם חייו.
השעון שנעצר
השעון שנעצר מופיע בזמן שמצבו של הירשל מחמיר. לפי התקציר, הוא מדגיש את מצבו הנפשי.
איך משלבים מוטיב בתשובה?
לא מספיק לכתוב "היער הוא מוטיב". צריך גם להסביר:
היער מסמל מקום שמחוץ לחברה ולכלליה. הירשל מגיע אליו בשיא מצוקתו, ולכן אפשר לפרש זאת כניסיון להשתחרר מהמוסכמות ומהחיים שאחרים בחרו עבורו.
כלומר, כותבים מהו המוטיב, איפה הוא מופיע, מה הוא מלמד ואיך הוא קשור לשאלה.
משמעות הכותרת וסוג הרומן
כותרת אירונית
הכותרת "סיפור פשוט" היא אירונית. השם יוצר ציפייה לסיפור פשוט, אך חייו של הירשל והמאבק בין רצונו לבין המשפחה והחברה מורכבים.
רומן רומנטי
הירשל אוהב את בלומה, אך אינו מצליח לממש את אהבתו בגלל השפעת המשפחה והחברה.
רומן פסיכולוגי
הרומן עוסק בעולם הפנימי של הירשל, במחשבותיו, ברגשותיו, במצוקתו ובהידרדרותו לשיגעון.
רומן חברתי
הרומן מציג חברה שבה כסף, מעמד ומוסכמות משפיעים על חיי האדם. הוא מציג גם שינויים בחברה ואת המתח בין הדור המבוגר לצעירים.
הרקע החברתי בשיבוש
שיבוש היא חברה מסורתית שבה למשפחה, לכסף ולמעמד יש חשיבות רבה. ההורים משפיעים על בחירת בני הזוג של ילדיהם.
באותה תקופה מגיעים רעיונות חדשים, כמו השכלה, ציונות וסוציאליזם. חלק מהצעירים מתרחקים מלימודי התורה ומהמסורת, והדור המבוגר מנסה לשמור על אורח החיים הישן.
צירל מייצגת במידה רבה את החברה המסורתית. היא רוצה להשגיח על הירשל, להשאיר אותו קרוב אליה ולבחור לו שידוך שמתאים מבחינה כלכלית.
לפי הדף שלך, עגנון גם מבקר את החברה ואת חוסר הרגישות שלה לרצון היחיד וגם מציג מעלות שלה, כמו עזרה לאחר, חיי קהילה ושמירה על המסורת.
שאלות שכדאי לדעת לענות עליהן
איך המשפחה והחברה משפיעות על הירשל?
צירל שולטת בהחלטות חשובות בחייו. הירשל חונך לציית ומתקשה להתנגד לה. החברה מייחסת חשיבות לכסף ולמעמד, ולכן צירל בוחרת לו את מינה העשירה במקום בלומה הענייה. הפער בין רצונו לבין חייו תורם למצוקתו.
איך הירשל משתנה במהלך הרומן?
בתחילה הוא רגיש וחכם, אך פסיבי וצייתן. אחרי הנישואים למינה הוא ממשיך להתגעגע לבלומה ומצבו הנפשי מידרדר עד לשיגעון. לאחר הטיפול הוא חוזר לחיי שגרה ובהמשך מתקרב למינה, אף שהוא עדיין חושב לפעמים על בלומה.
מה אירוני בהחלמה של הירשל?
מצד אחד מצבו משתפר והוא חוזר לשגרה. מצד שני, אפשר לפרש את ההחלמה כהשלמה עם החברה ועם חיים שלא בחר לעצמו מלכתחילה. אהבתו לבלומה אינה מתממשת.
דוגמה לתשובת בגרות
ביצירות רבות הרקע המשפחתי והרקע החברתי של דמות מרכזית משפיעים על פעולותיה, הסבר והדגם קביעה זו עפ"י הרומאן שלמדת.
תשובה:
הרומאן סיפור פשוט לש"י עגנון אינו פשוט כלל וניתן לנתחו כסיפור רומנטי פסיכולוגי ואף חברתי, הסיפור מעמיד מאבק בין רצונותיו של הפרט, היחיד, לבין מוסכמות חברתיות, מאבק שמוביל את הדמות המרכזית שהיא הירשל, לעולם השיגעון. בתשובתי אסביר ואדגים כיצד הרקע המשפחתי והחברתי של הירשל משפיעים על פעולותיו.
הירשל הורוביץ הוא הדמות המרכזית ברומאן, הוא בנם של צירל וברוך מאיר הורוביץ, סוחרים (חנוונים) עמידים בעיירה שבוש, הרומאן מתחיל כשהירשל בן 16 ומסתיים כשהוא בן 20, הירשל הוא בן יחיד החי ברווחה כלכלית, בעל מידות נאות, הוא אינטליגנט, קורא בספרים, יש לו ידע עולם רחב, הוא דוגל בערכים מוסריים, רואה בשלילה התפקרות של צעירים, אם כי לעתים תוקפים אותי הרהורי עברה. הירשל פסיבי במעשיו, הוא תלוי באימו, הוא צייתן ויש פער בין רצונותיו למעשיו, ברצונותיו הוא אמיץ, אך במעשיו הוא נרפה.
צירל אימו של הירשל, היא אישה חזקה, היא ציר הבית, הכל סובב סביבה, בדמותה היא מייצגת את החברה השבושית. צירל היא זו שמוציאה את הירשל מלימודי התורה, היא זו שמכניסה אותו לעבוד בחנות והיא זו שבוחרת להירשל את אשתו לעתיד, מינה. למעשה צירל מתווה את מסלול חייו. במשפחתה של צירל מצויה קללה קדומה שמקורה בעבר, אחד מאבות אבותיה אמר על רב שהוא מטורף, והרב השיב באותה מטבע תוך קיללת הדורות הבאים, ומאז בכל דור קיים משוגע במשפחה. אחיה של צירל היה משוגע לכן אביה שמעון הירש קלינגר התקשה למצוא לה שידוך, מה שהביא לכך שנישאה לברוך מאיר הורוביץ העני שעבד בחנותו שש שנים, אלה היו נישואי ממון, כי ברוך מאיר עזב את אהובתו מירל, אמא של בלומה שהייתה גם קרובת משפחתו.
במהלך היצירה כשהירשל מגיע לפרקו הוא מתאהב בבלומה שהייתה מבחינת תאומתו בשל העבודה שהיו להם תחומי עניין דומים כמו קריאה בספרים. בלומה הייתה בתם של מירל וחיים נאחט וכשהתיתמה עברה לשבוש ושימשה משרתת בבית קרוביה. עניין זה מנע את היכולת לבנות זוגיות עם הירשל, שכן מעמד וכסף הם המתכון לחיבור בין זוגות בעיירה שבוש. כשצירל הבחינה בכך שבנה מאוהב בבלומה, לא אמרה דבר, היא שמחה על כך שהוא מצוי בתוך הבית ולא מתפקר כפי שקורה עם נערים בני גילו.
התקופה היא תקופה שבה שבוש עוברת תהליך חברתי שנמצא בחיתוליו. כלומר שינויי הזמנים וזרמים חדשים שפעלו באירופה כמו סוציאליזם, השכלה, ציונות השפיעו על הדור הצעיר, היו מי שנסעו לאמריקה, היו כאלה שזנחו את לימודי התורה, לכן הדור המבוגר רצה בכל כוחו לשמור על המסגרת וכל מרידה נתפס כמשוגע. לכן צירל רצתה שבנה יהיה תחת כנפיה ועיניה הפקוחות.
בעוד האהבה של הירשל למינה התעצמה, אימו מצאה לו שידוך ראוי (מעמד כלכלי טוב), את מינה צמליך בתם היחידה של גדליה וברטה אכרים עמידים. מינה הייתה נערה מודרנית , הולכת על פי צו האופנה, לומדת בפנסיון. צירל משוחחת עם יונה טויבר השדכן שדאג לשידוך מאחורי הקלעים. כאשר צירל יורדת אחרי בנה למרתף על מנת להכין אותו לנישואיו עם מינה, צירל מדגישה את הנושא הכלכלי, מינה תקבל נדוניה גדולה ובסופו של דבר תירש את הוריה, היא מוסיפה שאמנם בלומה בחורה טובה ואין הרבה בלומה בשוק, אך היא ענייה והיא בטוחה שבלומה לא תעמוד בדרכו של הירשל. היא מוסיפה ואומרת שאדם צעיר הולך אחרי ליבו אך כשמגיעה שעתו לשאת אישה הוא צריך אישה במעמדו. היא טענה שאהבה אינה ערך שמחבר בין זוגות. כלומר השידוך צריך להיות תועלתני, למרות שהירשל לא רצה במינה הוא לא עושה דבר בשל אופיו, חינוכו הצייתני והחברה שבה חי.
המוסכמות החברתיות גורמות להירשל לחשוב על דודו המשוגע, העבר המשפחתי. לראשונה חושב על הדוד במסיבת חנוכה בבית סופיה חברתה של מינה, שם מצהירים על אירוסיו. לאחר מכן בסעודת מלווה מלכה בבית צמליך הוא חשב שבני דורו של הדוד חשבוהו למשוגע משום שהיה בורח אל היער וניזון מן העשבים, הירשל חושב שדודו לא היה משוגע והחברה ולחציה הם הביאו לתפיסתו כמשוגע. בסעודה חשב הירשל שאילו אימו לא הייתה רודפת אחרי הכסף הוא לא היה צריך לשבת לפני פגרי עופות ודגים. לאחר נישואיו הירשל מספר למינה על דודו, דמותו של הדוד נעלמת עד "ההחלמה".
הירשל נשלח לדוקטור לנגזם שפירוש שמו לאט ובטוח, הפסיכיאטר מתייחס להירשל כאדם שפוי, הוא מספר לו על עיירתו, על המנגנים הסומים (העיוורים), הוא מטייל איתו בגן בית המרפא. וגורם להירשל לקבל את מוסכמות החברה. כלומר התנאי לריפוי הוא קבלת מוסכמות ואי מרידה, זהו פיתרון אירוני שחן הפרט לא יכול לממש מאויו, זריקת המטבע למנגן העיוור בסיום הרומאן מדגישה את ההשלמה עם החברה העיוורת לרצון הפרט, והפרט חייב אף הוא להיות עיוור לרצונותיו.
ש"י עגנון למרות חיבתו לעולם היהודי ובכלל זאת לעיירה שבוש כגון: הטקסים הציוניים, עזרה לזולת, סולידריות, מבקר את החברה שבוש מלשון שיבוש שבה ערכו של אדם נמדד בנכסיו, חברה החירשת לרחשי הלב, לאהבה. עגנון רואה בשלילה כפייה על היחיד, ואת חוסר יכולתו לתת ביטוי לרצונותיו.
לסיכום, נראה כי לכל אורכה של היצירה, הרקע המשפחתי והחברתי כופים עצמם על היחיד, בשל האהבה הרבה של הירשל לבלומה וחוסר יכולתו לצאת כנגד המוסכמות ובכלל זאת אימו צירל שמייצגת את החברה. חברה שרואה במעמד וכסף ערך עליון, חברה שלא נותנת ליחיד למרוד בה ומרידה משמעה חריגה המובילה לנידוי זו חברה שמובילה את היחיד לסבל נפשי , הירשל מצא מפלט בהירהורים על מעשי דודו ובריחה אל עולם השיגעון אך למרות זאת הירשל לא מצליח להתנתק מחייו בעיירה ולכן עליו לקבל את מוסכמותיה, הוא מדכא את רצונותיו שאם לא כך יתפס כמשוגע. דמותו של הדוד נעלמת עם החזרה לחיי השגרה והויתור על רצונותיו, מכאן משתמעת הביקורת של עגנון כלפי החברה ומוסכמותיה.